1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ 2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ 3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ 4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ 5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ 6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ 7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ 8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ 9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ 10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ 11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ 12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ 13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ 14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ 15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ 16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ 17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ 18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ 19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ 20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ 21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ 22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ 23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ 24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ 25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ 26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ 27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ 28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ 29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ 30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ 31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ 32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ 33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ 34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ 35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ 36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ 37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ 38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ 39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ 40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ 41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ 42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ 43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃