1 ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ 2 ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 3 וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃ 4 אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ 5 ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃ 6 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ 7 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ 8 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃ 9 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ 10 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ 11 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ 12 ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ 13 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 14 וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ 15 ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ 16 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ 17 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ 18 אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃ 19 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ 20 ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ 21 ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ 22 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ 23 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃ 24 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ 25 והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ 26 ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ 27 ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃ 28 למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ 29 כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ 30 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ 31 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 32 אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ 33 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ 34 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ 35 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ 36 פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ 37 ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃