1 אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃ 2 חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃ 3 או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ 4 לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ 5 כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ 6 באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ 7 כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ 8 והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ 9 באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ 10 כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ 11 וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ 12 אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ 13 31-21 גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃ 14 31-21׃ 15 ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃ 16 הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃ 17 אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃ 18 שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃ 19 כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃ 20 כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃ 21 ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ 22 אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם פריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃ 23 כי שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃