1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ 2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ 3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ 4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ 5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ 6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ 7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ 8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ 11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ 12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ 13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ 14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ 16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ 17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ 18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ 19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ 20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ 21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ 22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ 23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ 25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ 26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ 27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ 28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ 29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ 30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ 31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ 32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ 33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ 34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ 35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ 36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ 37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ 38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ 39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ 40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ 41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ 42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ 45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ 46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ 47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ 48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ 49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ 50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ 52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ 53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ 54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ 55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ 56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ 57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ 58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃