1 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃ 2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ 3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ 4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃ 5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ 6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ 7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ 8 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃ 9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃ 10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃ 11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 12 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃ 13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃ 14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃ 15 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃ 16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃ 17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃ 18 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃ 19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃ 20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃ 21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃ 22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃ 23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃ 24 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃ 25 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃ 26 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃ 27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃ 28 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃ 29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃ 30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃ 31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃ 32 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ 33 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ 34 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ 35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ 36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ 37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃ 38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ 39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃ 40 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃ 41 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃ 42 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃ 43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ 44 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃