1 ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס׃ 2 ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃ 3 שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו׃ 4 הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃ 5 ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו׃ 6 ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם׃ 7 אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם׃ 8 כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו׃ 9 כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו׃ 10 לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם׃ 11 והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם׃ 12 ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם׃ 13 ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃